טריפורט דזרט פיוז'ן נוב 25

 DESERT BASS FESTIVAL | FUSION CULTURE

DESERT BASS FESTIVAL | FUSION CULTURE

 

Before הקדמה

הלפר פוד קורט 12-18

סשן ברחבה ליד שכלל מטאל רך שהעלה באוב את זכר הימים, פוגו של לימפ ביזקיט, היטרקות על סליפנוט, בכיה של פאפא רוואצ'... עונג הכאב של גיל ההתבגרות.

מסיים משמרת, מכריח עצמי לאכול לקראת הלילה אף שלא רעב מ6 שעות הכנה והגשת אוכל

הולך לקנטה אוסף פז מור ותמר שנטלו קצת , לפני השקיעה, חוזרים למתחם, הן רוצות ללכת לשירותים אני ממתין בספסל לא רחוק. 

Since מרגע

קצת לפני 7 בערב מתיישב בשולחן פיקניק ריק וגוזר לי חצי בול. מתיישבים לידי 2 אנשים, אני מברך את בואם ושואל איך יכול לעזור. הם לא צריכים את עזרתי, חברים מכרים שמדברים ביניהם, מחליפים חוויות על סיורים בחו"ל, מסתמן ששניהם דיג'יים ברמה בינלאומית. מדברים על אוסטרליה אוזורה בום וכו'. כל כמה זמן אנשים באים, חלק מצטרפים לשולחן, מתיישבים לשוחח זמן מה, חלק שלום שלום בהתלהבות והערצה ו"הייתי בארוע ההוא ש" ומעלים זכרונות ואהבה עם הגנגסטרים הנערצים, משבחים אותם על תרומתם לעולם וההתפתחות המוזיקלית שלהם עם השנים.

בשיחה ביניהם אני קולט הרבה רבדים אישיים שנכנסים למוזיקה, מה שלא החשבתי עד כה למוזיקה אלקטרונית, אם אי פעם בכלל ניסיתי לחשוב על תהליך יצירה כשלהם.

מלא זמן אני יושב שם ובעיקר נרגע. כלומר מחכה שיבואו לאסוף אותי אחרי השירותים, אבל מתישהו הבנתי שפשוט שכחו אותי והמשיכו בלעדיי.

שלב מסוים אני מנסה להבין מי אתם שיושבים לידי, אנשי עולם: Symbolico אורון ו Basher Toe חן.

אני מחליט לדחוף עצמי לשיחה שעד כה רק מתחוללת לידי. שאלתי את אורון מה חדש. לא ידע מה לענות לי. שאלתי מה בהולדה לעולם שדורש שם. עונה שיש לו כלי חדש [מין פאנטאם אלקטרוני] שהוא שוקל איך לקרוא לו ומציע מה שכבר חשב עליו [כמו אלפא-טון]. הרגשתי כמו psychic ששאל שאלה מנחה מדויקת. מישהו אחר שישב לידנו באותו זמן קלט אותי ושנינו נקרעים על הדיוק.

אמרתי לסימבוליקו שחברה טובה תעוף עליו ואשמח להכיר לה אותו, אבל היא בגדה והפקירה אותי כשסיימה להשתין.

גלגלתי אחד לדרך ואחרי כשעה קם מהשולחן של הסלבס ומחבקיהם, ומתחיל במסע. סימבו מזכיר לי שהוא עולה בחצות.

מאד קשה למצוא אנשים ומאד קשה לזכור מה היה בטריפ אז אשלוף נקודות כאוות יכולתי

פגשתי את תמר מתישהו ברחבה, קצת ריקוד קונטקט, קצת מסתובבים ברחבה ופוגשים מכרים שלה, נשארים איתם זמן מה עד ש'יאללה מחפשים חברים שלנו' ותוך כמה שניות אני נתקל במישהי שהיתה גרה איתי בכפר הסטודנטים במדבר, יחסית לא רחוק לשומחור שאנחנו שרויים בו. לא ראיתי אותה כבר 12 שנה כנראה וחרף הדלקה שלי וההזדקנות שלה זיהיתי את ניצנית, אפילו שלקח לי הרבה זמן להיזכר בשם שלה.

אחרי כמה דקות התעדכנות ואיזה קטע להפגש ברחבה, אני קולט שבדרך לחיפוש עוד חברים איבדתי את החברה שאיתה יצאתי לחיפוש. מסתובב, רואה פנים מוכרות מהפוד קורט כשהילפרתי, ורוקד איתה ועם 2 חברות שלה, שלי הנמוכה שהיתה כמו מאסטר-גמד מחזיק טוטם מתנשא כמו פטיש בסוף עמוד, ואחת שרקדה משוגע מסביב לו.

מתישהו מתיישב בכיסא שלהן ופשוט נהנה מכל מה שקורה סביבי ומול עיניי. מופע על הבמה, אנשים טובים, אחת שרוקדת עם אביזרים זוהרים בתנועות בלתי נתפסות. מתישהו למרות שטוב לי ולמה לעשות משהו כלשהו, חוזר לחפש חברים לנצל קצת את עצמי-דלוק עליהם. 

תמר אגב לקחה ממש קצת ולא השפיע עליה ממש. ניר לקח קצת יותר אבל גם לא השפיע עליו. פז מציעה שנעיר את ניר לחיים, חוזרים לקנטה, השעה כולה 10 והלילה - אף שכבר נחווה במלואו - עוד צעיר. נותן לניר את חצי הבול הנותר, ומקווים לטוב. כל המסע למדבר הזה באדיבות חלון הזדמנויות מצומצם שלו אחרי תקופה ארוכה שפז חיממה אותו על דלקה. 

עובר יותר משעה מנטילת ניר החיזוק (יותר ממה שלקח עד כה) והוא לא מרגיש עלייה. חתור מטרה הוא מחליט לתדלק פארטי/מסיבה-סטייל -> אלכוהול. הוא חוזר לקנטה וכנראה שתה יותר וודקה מכמות המשקעים במדבר מאז הקורונה. ניר פצוץ. סימבוליקו עולה למידנייט שואו, מתחיל לאט לאט, ניר כל כמה זמן כבר מצפה מעצמו ומכל העולם סביבו להיות כמו סוסים באטרף ואני ופז מנסים להחזיר אותו לHold (your horses). מתישהו אני מבין שזה הרגע, הוא שואג עוד זעקת אההההה של יאללה כבר ואני אומר לו כנה פנימה. הוא נכנס כמה מטרים ברחבה מגיע לפינה פנויה ולא צפופה ואני אומר פנימה. עוד איזה מטר וחצי ומסתכל עליי. פנימה! אני צועק עליו ונכנס בי הסמל הקרבי שמעולם לא הייתי ולא היה לי. פנימה! פנימההה!!! אני צועק לו כל כך חזק שלא רק הוא אלא כולם מסביב שומעים אותי כך נראה.   פננננייייייימממממממהההההה!!!!!! שוב ושוב אנשים ברחבה מפנים לי את הדרך הוא קופץ פנימה חודר את השטח ומגיעים לפרונט.
ניר תכיר, רמקולים. דיג'יי. מפה הכל שלנו. תתפרע.

מתפרעים. עפים על עצמנו על הגדר בטירוף קופצים משתוללים מאבדים את עצמנו לטובת זכירה עצמית של זרימה מחשמלת חושים. הכל כל כך עוצמתי. כל כך דוחף. כל השיט שאיפשהו היה חבוי בנפש נפלט ומופרש החוצה לבומים של הגוף והסאונד. פירוק שהסדר הכאוסמי התכוון לו בבריאה. צורחים מדי פעם ועפים על עצמנו. אני חווה שם אורגזמה שמתפשטת על כל הגוף. ה'מוות הקטן' בתחושת חיות גדולה מהחיים. אני מתרוקן ומתמלא אני אהבה שבוקעת מהרמקולים ומורעפת על נתיני האל הדיג'יי. אני מבחין ברבדים שונים שלמדתי לייחס, נע ונד בין הערוצים העשירים ומתענג על הקיום הממומש.

בהמשך אמרתי לפז שאני סולח לאמא שלי על שהולידה אותי. בסך הכל גן עדן נסבל וראוי.

מתישהו היה קטע שחזרנו לפז ושירה. כשניר רצה שוב להכנס הוא רץ ועשה את הטעות הקלאסית של מוביל להוט מדי ולא בדק שאנחנו איתו. ברח לנו קדימה, פז נעצרה מתישהו ונשארנו במקום. היה לי איזה רגע שאמרתי כאילו על החיים או עלאינטליגנציה משהו כמו מה כבר צריך בחיים 

לדעת מה לעשות מה ומה לעשות ולהבין איך לדעת את זה. ואז הוספתי כאילו על נשמה בפוטנציה שהיא תוכנה או AI -  רוץ. כששירה ביקשה להשתתף במה אני ופז נקרעים עד שנרגעתי כבר לא זכרתי איך התחילה המחשבה ולא ידעתי איך לשתף, כאילו שזה היה הגיוני באמצע דלקה ברחבה.

מתישהו החלטנו לחזור קצת אחורה אולי נמצא את ניר. חזרנו למדרון שלפני הרחבה, היינו שם זמן שהרגיש ארוך לסיטואציה המואצת, הרבה היקרעויות מצחוק, להנות מכוכבים וירח חיוך WINCHESTER... אה וגם הדיג'יי שאחרי השתמש ב WHITE RABBIT וגם ב AGE OF AQUARIUS, פנטסטי...

מתישהו אני קולט את ניר, באותו מדרון כ5 מטר מאיתנו. כל הזמן הזה היה ליד לבד. אני נגנב ומצרף אותו אלינו. הוא כל כך שמח לראות את פז ורוקדים ונהנים והוא שתוי טילים ואני מבקש שאכטה והוא במין "אתה רוצה להידלק?!" ומוציא לי מהכיס - בקבוקי וודקה קטנים בגודל טיסה. לא תודה, לא אלכוהול for me. מה אתה בכלל מציע לי אלכוהול רציתי שכטה. המחדל החמור של הדלוק-גמור זה שאכטה מוכנה. להביא את עצמך לגלגל... אתגרי. לך תמצא מישהו שיעשה את העבודה עם כל המצרכים שאתה סוחב עליך כבר שעות. לשמחתנו לניר היה PRE ROLLED בתוך מה שנראה מנת קרב לטייס שנפל בשטח אויב. "תעשן וגמור עם זה". 

שפז נתקעה בבול עץ בול בביט

שניר נפל ואנחנו כהורים אמרנו שילמד

פז- כל ילד צריך לדעת ליפול

ומיד אחרי זה מישהו/י נפל מהכיסא מהמדרון לידנו

נקרעתי מצחוק ואז הרגשתי רע ונחבאתי אל פז

תמר- חצי בול אבל בול.

הבחור מהערסל שזרקתי מצית, תפס, אמרתי שאם היה נופל הייתי הולך רחוק ומנסים שוב

ענה במיידי - בדוק.

הבחור הגבוה בפרונט שהציע קיי לאחד לידי וביקשתי גם וחפרתי לו טיפה כאילו למה אני רוצה והוא קלט שעובר משהו והוא עוסר לי, הציע חיבוק, הודיתי על השאלה וחיבוק

מור באה לרגע ראתה את ניר הבינה עם מה אני מתמודד

צחקתי עליו שהוא תקוע על malfunction

ניר באון אוף בקנטה

מחא זמן אחרי שאנחנו שם נזכר לשאול איפה אנחנו

מניחים שקנטה זו התשובה פז מנסה גם כדור הארץ

ניר מתפלא איך אנחנו כבר בקנטה

כל הזמן שהוא יושב שם איתנו חשב שאנחנו סתם בעצירת ביניים בדרך

מספר משהו על טעם מר

ופז כאילו אמא שלא מקשיבה

כן טעים בפה יאם יאם

שניר רצה להדליק פרי-רולד אבל לא היה לו מצית כי לא מצא את שלו.

פז מנסה ושלה לא עובד

אני קולט שהמצית של ניר העה אצלי כל הזמן, בא להצטער לפני שהוא יתרגז והוא רק מתרגז על מה איכפת לי יאללה תביא כבר 

ואז שעה ג׳וינט אצלו ולא מדליק

ואז אצלי עד שבסוף הדלקתי

החברה בתחילת הרחבה שעשו ברקדאנס ודחפתי את ניר לעשות משהו

ובדרך אליו, כי יצא לצד הרחוק של המעגל, אני מבין שאני בתוך המעגל שעושים בו משהו

זורק לניר ת'טלפון, משטתח בנפילה לשפגט אמצע

אנשים מחאו כפיים למרות שזה לא התרגיל

ומשפגט אמצע עולה לעמידת ידיים מהממת

ומאחריי, התחילו המתעמלי קרקע המגניבים תתרגילים כמו אמריקנו בורג

כשאחד עשה פעמיים ואחריו אחד עשה מעולה והוא הראשון אחר כך חיפש בצד שלנו מי עשה פה אמריקנו בורג?

+++***

:PEAK OF THE TRIP ההיי הגדול מהחיים

דלקה של אסיד זה העצמה של גירויים. זה הבלעות, זה בקיעה של קרחון לפני השטח. להבדיל מDMT שהטריפ הוא הישלפות והיזרקות למימדיות אחרת (אם בכלל). ההעצמה החושית וההתלהבות היתרה על גבי מוזיקה של שבירות ושיבושים הזכירה מאד את הסאב-טון של ההישלפות, הרעדים בכל הגוף מהבאס הגואה וגועש, החיבורים של כל התחושות המחוות ומהזנות ומתאזנות, roller coaster בין כוכבים, סוחפים במורד העליות, הולמים בגלי פיצוצים מבטיחי רוגע. כל החרא של מה שמודחק, העצבים, החרדות, העצב, החרמנות, הכל מומר ומתאחה ל"אני" מורחב כולל ומלא ברגע זה שמוקדש לחוויה הקדושה של איחוד איברים לגוף, איחוד צלילים לחוויה, איחוד חוויות לקהל וזרימת אין יאוש לכדי כלל. האורגזמה היא ההתפשטות של התחושה למימדים שלא מגיעים ל EXTENT שלהם ביוםיום. 

טיפול בצלילים מרפאי צללים, בריקוד חופשי מבטא ללא עכבות, בהקשבה חדה למכלול והיטמעות עם הנשל הגדול, של מעליך כל מה שלא אושר צרוף, ותעוף בטירוף.

___

פז בפוד קורט - איתרתי אותה כשסרקתי את השטח מעמדת התצפית בחיפוש אחר ישות מוכרת. היא ישבה ודיברה עם אחרים לא מוכרים, ניסיתי להיות איתה קצת עד לשידול לקום ביחד אך לא לקום ענין אותה. רצתה צ'אי, אבל לא היה לה כח לקום, ביקשה שאביא לה. הלכתי חיכיתי קצת בתור - אין צ'אי. חזרתי לפז - מה כן יש? אני כביכול מתעצבן ומתרגז על הטירחה שנשלחתי אליה אך מבצע בכל זאת, מברר - יש שוקו(לית) חם. אבל זהו. לא עוד פעם חוזר לדוכן לברר או להביא משהו.

טבעות - מזהים אותי כשאני עם ניר מההלפר שהגשתי שווארמה. מאשרים שהייתי ה good guy כשביקשתי לוודא

חלקית כי היה לא טעים במיוחד (לטעמי) וחלקית כי בעבודה הרגילה לא מקבל מספיק חיזוקים חיוביים אז מחפש אישורים על שירות

_____

משמרת שבת אין לי קול.

כשאני רואה את סימבו באזור הפוד קורט אני יוצא ומחבק אותו ומודה לו ומבין למה כולם עפים עליו. הוא אומר אולי תסביר לי כי אני לא יודע.

אני בפיצה. פתאום אני קולט שהשותף שלי לעמדה רשם על מגש סימבוליקו. רציתי לפנק באקסטרא תוספת אבל רצה בלי תוספות.

כשהפיצה מוכנה אני מגיש לו את הפיצה

לצערי אין לנו תבלין.